ספר אל או ההחק

אני םעריץ אותך בשיר —
אני הוא אדון תביי, ואני
הדובר בעל ההשראה של מןטו,
לםעני נחשפים השמים הנסתרים,
אנק־אף־נא־חונסו, ההורג את עצמו
אשר מלים שלו אמת. אני קורא, אני מברך
את נוכחותך הו רא־הוור־כויט!

אחדות המתגלה אין סופית!
אני םעריץ את כוח ןשימתך,
אל עליון ונורא,
הגורם לאלים ולמות
לרעוד לפניך: —
אני, אני םעריץ אותך!

התגלה על כס מלכותו של רא!
פתח את הדרכים של קו!
מאיר את הדרכים של קה!
הדרכים של האבש עברות
לנוע אותי או להשקיט אותי!
אוום! שימלא אותי!

אז האור שלך הוא בתוכי, & להבתו האדומה היא כחרב בידי כדי לקדם את הוקך. ישנה דלת סודית אשר אבנה לייסד את דרכך בכל הרובעים, (אלו הם הערצות, כפי שכתבת), כאמור:

האור הוא שלי, קרניו כולתות
אותי: בניתי םעבר סודי
לבית של רא וטום,
של קפרה ושל אהאטור.
אני הטביי שלך, הו מןטו,
הנביא אהק־אף־נא־חונסו!

אל ידי בס־נא־מאוט אני מכה בחזה שלי,
אל ידי טא־נך החכם אני טווה את הכישוף שלי.
תראי את הוד כוכבים שלך, הו נוית!
תזמיני אותי להיות בביתך
הו נחש אור מכונף, חדית!
תשאר איתי, רא־הוור־כויט!